מוישלה צור
תולדות חיים
.מוישלה צור (גנץ) נולד בישראל וחי בה כל ימי חייו.
סמוך לסיום חוק לימודיו בכפר הנוער שפיה בשנת 1945 והוא בן שש-עשרה שנים, התגייס לפלמ"ח ושירת
בחטיבת יפתח עד שנת 1949, במסגרת זו היה בין העולים לישוב צרעה.
לאחר שחרורו משירות פעיל שימש בתפקיד רס"ר גדודי במילואים.
ב- 1950 הצטרף כחבר לאגד, נשא לאישה את רבקה ונולדו להם בן- חגי ובת – ענת.
בתקופת שירותו בפלמ"ח למד להכיר ולאהוב את הארץ על נופיה, דרכיה, שביליה, אוצרות הטבע שלה ורכש
הבנה רחבה לארחם, לרבעם, לאופיים ולמסורותיהם של אוכלוסיה השונים, של הקהילות היהודיות למיניהן,
הערבים, הדרוזים, הצ רקסים וכיוצא באלה.
היכרותו הרחבה עם דרכי הארץ ואהבתו אל נופיה ותולדותיה הניעו אותו להצטרף אל חוג משוטטי
אגד שפעל מאז ראשית שנות החמישים. מכאן הייתה הדרך ישרה, ברורה וקצרה אל
קורס מורי הדרך הראשון שהתקיים באגד ב- 1956 ואל המקצוע- התחביב המלהיב
של הדרכת טיולים וסיורים.
כל חייו אבה מוישלה ללמוד ולהוסיף ידע.. הוא עבר השתלמויות והתמחויות
בנושאים כמו נצרות, איסלאם, חי וצומח, וידע ליישם בכישרון ובהתלהבות את מכלול ידיעותיו בעבודתו עם מטייליו.
היו לו גם כמה תחביבים, בהם איסוף של אבנים מכל רחבי הארץ ובחצר ביתו
במרכז העיר תל-אביב גידל וטיפח גינת פרי ונוי מקסימה.
מקצוע הדרכת הטיולים שדבק בו היה חשוב וערכי מאוד בעיניו, עד שהיה מבין ראשוני
המצטרפים לאגודת מורי הדרך שנוסדה ב- 1972 והיה מבין פעיליה הבולטים.
הוא נבחר כמה וכמה פעמים למוסדות האגודה השונים ומילא את תפקידיו
ביושר, בחריצות, בהגינות ובנאמנות רבה.
הוא היה אב טוב ומסור לילדיו, בעל אוהב וחבר נאמן לרעייתו וסבא אהוב וחביב מאוד על נכדיו.
מוישלה צור ייזכר בקרב אוהביו, חבריו, עמיתיו וכל יודעיו
כאדם ישר, הגון, נעים הליכות ואיש רעים להתרועע.
מחלה ארורה קיפדה את פתיל חייו ב- 16.ליוני 2005
"יהא זכרו ברוך".
(הפרטים נמסרו על ידי אשתו רבקה צור ונרשמו ע"י איזה גורן)