צור משה Tzur Moshe

	Tzur Moshe  צור משה 1929-2005

	קורות חיים צור משה ז"ל מוישלה צור תולדות חיים    .מוישלה צור (גנץ) נולד בישראל וחי בה כל ימי חייו. סמוך לסיום חוק לימודיו בכפר הנוער שפיה בשנת 1945 והוא בן שש-עשרה שנים, התגייס לפלמ"ח ושירת  בחטיבת יפתח עד שנת 1949, במסגרת זו היה בין העולים לישוב צרעה. לאחר שחרורו משירות פעיל שימש בתפקיד רס"ר גדודי במילואים. ב- 1950 הצטרף כחבר לאגד, נשא לאישה את רבקה ונולדו להם בן- חגי ובת – ענת. בתקופת שירותו בפלמ"ח למד להכיר ולאהוב את הארץ על נופיה, דרכיה, שביליה, אוצרות הטבע שלה ורכש הבנה רחבה לארחם, לרבעם,  לאופיים  ולמסורותיהם של אוכלוסיה השונים, של הקהילות היהודיות למיניהן, הערבים, הדרוזים, הצ רקסים וכיוצא באלה. היכרותו הרחבה עם דרכי הארץ ואהבתו אל נופיה ותולדותיה הניעו אותו להצטרף אל חוג משוטטי אגד שפעל מאז ראשית שנות החמישים.  מכאן הייתה הדרך ישרה, ברורה וקצרה אל קורס מורי הדרך הראשון שהתקיים באגד ב- 1956 ואל המקצוע- התחביב המלהיב של הדרכת טיולים וסיורים. כל חייו אבה מוישלה  ללמוד ולהוסיף ידע.. הוא עבר השתלמויות והתמחויות בנושאים כמו נצרות, איסלאם, חי וצומח, וידע ליישם בכישרון ובהתלהבות את מכלול ידיעותיו בעבודתו עם מטייליו. היו לו גם כמה תחביבים, בהם איסוף של אבנים מכל רחבי הארץ ובחצר ביתו במרכז העיר תל-אביב גידל וטיפח גינת פרי ונוי מקסימה. מקצוע הדרכת הטיולים שדבק בו היה חשוב וערכי מאוד בעיניו, עד שהיה מבין ראשוני המצטרפים לאגודת מורי הדרך שנוסדה ב- 1972 והיה מבין פעיליה הבולטים. הוא נבחר כמה וכמה פעמים למוסדות האגודה השונים ומילא את תפקידיו ביושר, בחריצות, בהגינות  ובנאמנות רבה. הוא היה אב טוב ומסור לילדיו, בעל אוהב וחבר נאמן לרעייתו  וסבא אהוב וחביב מאוד על נכדיו. מוישלה צור ייזכר בקרב אוהביו, חבריו, עמיתיו וכל יודעיו כאדם ישר, הגון, נעים הליכות ואיש רעים להתרועע. מחלה ארורה קיפדה את פתיל חייו ב- 16.ליוני 2005 "יהא זכרו ברוך". (הפרטים נמסרו על ידי אשתו רבקה צור ונרשמו ע"י איזה גורן)

יהודה ודעי yehoda vedi

יהודה ודעי

מורה דרך

רישיון מספר - 719

עלה לארץ מתימן בגיל שנתיים , למד בבן שמן ולאחר מכן לימד במשק ילדים בפרדס חנה

ב 1941 התחתן עם אסתר בת למשפחת ריבלין .

היה ממייסדי מוניות נשר, ונשר תורס שהיו חלוצי השירות לנתב"ג.

מראשוני מורי הדרך בישראל – וכתימני הפתיע רבים שהדריך באנגלית, ערבית, יידיש, וגרמנית.

1966 - ממקימי אשכולות תורס ירושלים בע"מ – חברת מורי דרך הפעילה עד היום.

נפטר ב- 1980

מאוהבי ארץ ישראל

כתב בנו – יחיעם ודעי מורה דרך

Tager Shalom תגר שלום

	Tager Shalom  תגר שלום 1916-1961
	קורות חיים תגר שלום ז"ל שלום נולד בתל-אביב בשנת 1916. סיים את לימודיו בבית הספר הצרפתי ביפו ועבד כפקיד בתל-אביב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שירת במשטרת המנדט .בירושלים. בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי בגדוד החפרים. פלוגות הבאפס הישראליות נשלחו ליון ושם תוך הקרבות נפל בשבי הגרמני. שלום הוכרז ע"י הצבא הבריטי כנעדר. השבויים הועברו ברכבות דרך יוגוסלביה לגרמניה. שלום וחברו טלבה סלודור יושע, החליטו לברוח בהיותם ביוגוסלביה ותוך נסיעה קפצו מהרכבת והתגלגלו על החול. הם נדדו בשטח האויב כשלושה שבועות , נעזרו בידי תושבי האזור היוניים אבל סבלו מחוסר מזון ונאלצו לאכול מכל הבא ליד. לאחר כחודשיים הצליחו לחדור בהסתר לטורקיה ומשם עברו לסוריה והצליחו לחזור ארצה. לפני התגייסותו לצבא הבריטי היה שלום חבר בש"י של ההגנה. כשחזר מהשבי צוין לשבח על פעולותיו וקיבל העיטורים שלהלן: : "DEFENCE MEDAL" , AFRICA STAR WAR MEDAL" בעת בריחתו מהשבי הצליח לרכז 37 חיילים מכל צבאות הברית שברחו והתחבאו באזור סלוניקי . לאחר שעלה בידו ליצור קשר עם המחתרת היונית, הצליחו כל אלה לעלות על סירה ולהגיע לטורקיה בבגדים אזרחיים. בהמשך עברו לסוריה ומשם הגיעו ארצה. על זאת קיבל שלום מהמלך ג'ורג ה-6 את אות DISTINGUISHED SERVICE ORDER וכן הוזכר בפקודת היום של הצבא הבריטי ""השירות המצוין: הכללי". שלום המשיך לשרת בצבא הבריטי עד השחרור. לאחר שחרורו המשיך לשרת בש"י, שירות הידיעות של ההגנה וכהמשך שירת בצה"ל במלחמת השחרור בדרגת סרן. לאחר שחרורו מצה"ל השתלם שלום בקורס מורי דרך ועסק בהדרכת תיירים במסגרת חברת אי.טי.אס. בניהולו של יעקב הילפר. שלום הדריך בייחוד את אורחי U.J.A.- הבונדס ועשה רבות בהסברת הציונות ופיתוח הארץ והיה שגריר טוב ליהדות אמריקה וידידי ישראל. שלום נפטר בתאריך 4.8.1961 בתל-אביב. "יהי זכרו ברוך" רשם: מוסה אשד

חזרה

Sherf Israel שרף ישראל

	Sherf Israel  שרף ישראל 1925-1999
	קורות חיים שרף ישראל ז"ל ישראל היה מורה דרך מוסמך , דובר מספר שפות : אנגלית, גרמנית, עברית, רומנית וצרפתית. . אהב מאוד את מקצוע הוראת הדרך ועבד עד יומו האחרון. "יהי זכרו ברוך" כתבה: שרף מרכוס חנה - אשתו

חזרה

Schreiber Arie שרייבר אריה

	Schreiber Arie  שרייבר אריה 1923-1998
	קורות חיים שרייבר אריה ז"ל אריה היה חבר אגד בחיפה וכשהתפתחה התיירות באגד היה אריה בחוג המשוטטים בצפון עבר קורס מורי דרך ועסק בעיקר בהדרכה, כשלא הייתה עבודה בהדרכה, היה יושב על ההגה בקווי אגד השונים. אריה התמחה גם בהדרכת טיולים לחו"ל והיה חבר בארגון מנהלי טיולים I.A.T.M. אריה שלט בשפות אנגלית, גרמנית , צרפתית והיה מורה דרך נדרש. "יהי זכרו ברוך" רשם: מוסה אשד.

חזרה

Sharon Abraham שרון אברהם

	Sharon Abraham  שרון אברהם 1919-1996
	קורות חיים שרון אברהם ז"ל אברהם שרי שירת בפלמ"ח. עם שחרורו הצטרף לחברת אגד כחבר. בשנת 1963 עבר קורס מורי דרך במלון תדמור בהרצליה והדריך עד צאתו לשליחות. בשנת 1972 נשלח עם משפחתו כנציג הסוכנות היהודית להודו, פעל במשך חמש שנות שליחותו להעלאת עולים לישראל. במקביל פירק והעביר בתי כנסת וספרי תורה לארץ בשנת 1977 חזר לארץ והמשיך בהדרכת קבוצות בשנים הבאות. בקיאותו וידיעותיו בכל הנוגע למדינה ותולדותיה שיקפו את אהבתו הגדולה למקצוע ההדרכה ולארץ "יהי זכרו ברוך" כתבה: חוה שרון

חזרה

Shepherd Menucha שפרד מנוחה

	Shepherd Menucha  שפרד מנוחה 1921-1985
	קורות חיים שפרד מנוחה ז"ל מנוחה נולדה בעיר רחובות, בת למייסדי המושבה, פיינשטיין אהרונוביץ, בה למדה וגדלה. את לימודי התיכון עשתה בבית הספר החקלאי פרדס חנה, שם למדה להכיר את הארץ על כל מרחביה, גידוליה ולאהוב אותם. גם מהבית למדה לאהוב את החי והצומח וזאת מאביה שהיה פרדסן ותיק. בשנת 1968 השתתפה בקורס מורי דרך, כשהיא כבר סבתא לנכדתה מיכל. כל המודרכים על ידה העריצו אותה ושמרו על קשר הדוק עמה. גם אני הלכתי בעקבותיה- ואני היום מורת דרך וכל יום עבודה שלי, אמי חסרה לי בידע שלה ואהבת הארץ שהנחילה גם לי. והשרשרת נמשכת שכן גם בתי מיכל "נעקצה" בחיידק והיא כיום מורת דרך. מכאן שאנו שלושה דורות במקצוע הוראת הדרך. אמי, מנוחה שפרד נפטרה בשנת 1985 "יהי זכרה ברוך" רשמה: בתה, אורנה כרמלי

חזרה

Shpivack Shimon שפיבק שמעון

	Shpivack Shimon  שפיבק שמעון 1927-1999
	קורות חיים שמעון שפיבק ז"ל שמעון היה, אדם בעל אישיות מדהימה. שרד את תופת השואה, ועם מדינתו הגיע אל התקומה. נלחם בכל מלחמות המדינה - בחזית הראשונה, קרבות הוא ניצח וערים הוא בנה. אדם בנוי ללא חת, תמיד במרכז העניינים, מעניק את ערכיו לדורות של בנים. איש אשכולות, שהרעיף את מרצו וידיעותיו. בזכותו, כל תייר שהדריך את הארץ אהב. הקים משפחה, אשר המשיכה את דרכו - הצלחת ילדיו מדגישה את ערכו. מחלת הסרטן, ניסתה להכריע אותו לראשונה, אך במשך שמונה שנים הייתה ידו על העליונה. לצערנו הרב, המחלה לא ויתרה, ולנו, לא נותר אלא להנציח את זכרו בשירה . "יהי זכרו ברוך" כתבו: קובי, מירב וחני, ילדיו של שמעון שפיבק

חזרה

Saskin Roni שסקין רוני

	Saskin Roni  שסקין רוני 1930-1997
	קורות חיים שסקין רוני ז"ל רוני נולד בשנת 1930 שנים רבות גר בתל אביב. עבר קורס מורי דרך והחל לעבוד בהדרכה, הוא עבד בעיקר עם קבוצות ישראליות - תיירות פנים. כשירדה המשלחת הארכאולוגית בראשותו של יגאל ידין לחפירות מקיפות במצדה בשנים 1963 - 1964 הצטרף אליהם רני והשתתף בחפירות. לאחר גמר החפירות והשחזור, החליט רוני להשתקע בעיר החדשה שהוקמה היא ערד, והמשיך לעסוק בהדרכה באזור הדרום והנגב. רוני התמחה במיוחד בהדרכה באור מצדה והיה המדריך המקומי המבוקש. רוני הועסק גם ע"י משרד התיירות במיוחד להדרכת אח"מים. "יהי זכרו ברוך" רשם: מוסה אשד

חזרה

Schneider Azriel-Adi שניידר עזריאל עדי

	Schneider Azriel-Adi  שניידר עזריאל עדי 1933-2002
	קורות חיים שניידר עזריאל ז"ל נולד בברלין בשנת 1933, עלה לארץ בשנת 1949. סיים בית ספר תיכון והתגייס לצבא. לאחר השרות הצבאי היה לאזרח עובד צה"ל. בשנת 1961 נישא. בשנת 1963 התחיל את דרכו כחבר אגד. בבוקר עבד כנהג, חרוץ ומסור ובערבים למד בקורס מורי דרך. כיוון שלא היה יליד הארץ, כל החומר שרכש בידיעת הארץ, היה לו חדש ולא מוכר. בשנת 1971 החל לעבוד כמורה דרך, בעיקר עם תיירים דוברי גרמנית, מגרמניה, שווייצריה ואוסטריה. במהרה הפך למורה דרך מקצועי מסור בכל ליבו מחד גיסא, לתיירים שהגיעו, בניסיון להיות קשוב אליהם לכל בעיה, קטנה כגדולה, מאידך גיסא לאהבת הארץ שהטמין בהם ולידע הרב שהפגין בהיסטוריה, גאוגרפיה, בטבע, ובארכאולוגיה עדי אהב בכל מאודו את נופי ארץ ישראל ובמיוחד את נופי הנגב, והמדבר עדי הצליח לטעת בלב התיירים שהיו עמו תחושת הזדהות עמוקה עם מדינת ישראל ורבים מהם חזרו בזכותו לארץ, פעמים נוספות ובחרו בו שוב להיות להם מדריך. המקצוע מורה דרך התאים לו ברמ"ח אבריו. כיוון ששילב את אהבת האדם והמגע האנושי החם שלו, עם האהבה הגדולה שהייתה לו לארץ ישראל. הלך מאתנו טרם עת. הותיר אחריו אישה, שני ילדים וחמישה נכדים שבכולם נטע את מורשתו "יהי זכרו ברוך" רשמה מיכל שניידר מירב

חזרה

Shenhabi David שנהבי דוד

	Shenhabi David  שנהבי דוד 1916-1997
	קורות חיים שנהבי דוד ז"ל דוד חבר "יתור" הקואופרטיב הראשון בארץ להסעת תיירים. חניך בקורס מורי דרך ראשון שנוהל ע"י מר זאב וילנאי. עבד שנים רבות כמנהל משלחות של U.J.A. "יהי זכרו ברוך" רשמו: שנהבי מרים, אבי וענת.

חזרה

Benkler Shmuel בנקלר שמואל

	Benkler Shmuel  בנקלר שמואל 1929-1987
	קורות חיים שמואל בנקלר ז"ל שמוליק (מוליק בפי רעייתו דינה) נולד בשנת 1929 בתל-אביב ונמנה על בוגרי הגימנסיה העברית הרצליה. כבר בנעוריו גילה שמוליק נטייה לפעילות ציבורית והצטיין בפעילותו כמדריך בתנועת הנוער העובד, הוא פעל כאיש ש"י, שירות הידיעות של ההגנה, בפלוגה המיוחדת של חי"ש תל-אביב, ובתפקידים חשובים נוספים. במלחמת העצמאות שרת בחטיבה 8 ונלחם כקצין בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין. מלחמת ששת הימים מצאה אותו משרת כקצין מבצעים בחטיבת הראל בפיקודו של אורי בן-ארי. ובמלחמת יום הכיפורים הגיע עם יחידתו עד לתעלת סואץ. בין לבין עשה שמוליק גם לביתו. בשנת 1951 הוא הצטרף ל"אגד", אך המרץ הרב שתסס בו והרצון לעשות ולפעול גם מעבר לשעות העבודה בנהגות, הביאוהו אל קורס מורי הדרך הראשון שפעל ב"אגד", אותו סיים בהצלחה בשנת 1957. תהילת צ.ה.ל במערכת "קדש" ב-1956 וחגיגות העשור למדינה ב-58, הביאו להתעוררות רבה בתנועת התיירות לישראל ושמוליק מצטרף לחוג מדריכי התיירים דוברי האנגלית מסירותו למקצוע, שקידתו על קניית ידע, ידיעותיו הבולטות בנושאים שונים הקשורים לידיעת הארץ ויחסו החביב והלבבי אל התיירים שבהדרכתו, מתגלים על ידי מארגני המשלחות של המגבית המאוחדת, כולל המשלחות המיוחדות שנודעו כמשלחות ראש הממשלה, והוא זכה להוקרה רבה בתפקידו זה. לאחר שפרש לגמלאות, הוא המשיך לעבוד כמורה-דרך עצמאי, עם משלחות ה"מגבית" שהוסיפו לדרוש את שירותיו הטובים. בשנת 1969 נתבקש שמוליק לצאת בשליחות ללונדון כנציג ארגון "מכבי" העולמי, בבריטניה וביבשת אירופה. הוא עשה את תפקידו באמונה ובחריצות עד תום שליחותו ב- 1972. בשובו ארצה כיהן כמזכ"ל ארגון מכבי העולמי במשך שנתיים, אך אהבתו לטבע, לארץ ולהדרכה, בה ראה שליחות לאומית, גרמה לו לשוב ולהתמסר למקצועו כמורה-דרך. רבים מבין המטיילים שבהדרכתו, בהם מראשי המגבית וממנהיגי יהדות ארה"ב ואירופה, הוקירו מאוד את יכולתו ואת ידיעותיו הרבות ולא חדלו מלהרעיף עליו שבחים. בין השאר מצא שמוליק גם זמן ואפשרות להקנות מאוצר ידיעותיו לחניכי בתי הספר לתיירות במגמת הדרכת טיולים ורבים מהם זוכרים אותו בחיבה ובהוקרה. בעשור האחרון לחייו מצא שמוליק כר חדש לביטוי כישרונותיו ומרצו. הוא החל להתמסר לאמנות הציור אף שמעולם לא למד ציור. הוא צייר להנאתו ולהנאת בני משפחתו, קרוביו וידידיו, גם כשרון זה זכה להכרה רחבה, הוא הציג בהצלחה ארבע תערוכות מיצירותיו. שלוש בארץ ואחת בוושינגטון. שמוליק הלך לעולמו ב-28 ליולי 1987 והוא במיטב ימיו ושנותיו זכרו שמור עמנו לעד "יהי זכרו ברוך" נמסר על ידי הרעייה, דינה הוסיף פרטים מתוך היכרות אישית וחברית, איזה גורן

חזרה

Shechter Michael שכטר מיכאל

	Shechter Michael  שכטר מיכאל 1936-2000
	קורות חיים שכטר מיכאל ז"ל מיקי סיים קורס מדריכים ב - 1973, היה אהוב על הכל, ורווחת התיירים הייתה תמיד בראשו ונראה היה ככל יכול. אהב את העבודה כמו את חייו, היה איש מיוחד, מלא מרץ והותיר אחריו הרבה אהבה למולדת. דרכו היא מאז ומעולם-דרך ארץ . מיכאל נפטר ב- 28 בנובמבר 2000 "יהי זכרו ברוך" רשמה: אשתו, שכטר פורה

חזרה

Anitay Schtinrat Yacob עניתי שטיינרט יעקב

	Anitay Schtinrat Yacob  עניתי שטיינרט יעקב 1921-1988
	קורות חיים עניתי שטיינרט ז"ל יעקב נולד בגרמניה. כנער עלה לארץ ישראל עם משפחתו מברלין, באוקטובר 1935 והתגורר בנווה שאנן בחיפה. התחנך במשמר העמק, התגייס לנוטרות, אח"כ לפלמ"ח ולאחר הקמת צה"ל היה קמב"ץ בגדוד עודד במילואים. ייסד את קיבוץ להבות הבשן בגליל העליון. כחבר בגרעין המייסדים התחתן והקים משפחה עם רות פומרנץ . ביחד עזבו את הקיבוץ בשנת 1955 לחוות הזרע, יבור שבגוש שגב. בשנת 1957 עברה המשפחה לאגודה החקלאית שיתופית שבי ציון שבגליל המערבי, באמצע שנות ה - 60 למד והוסמך כמורה דרך ע"י משרד התיירות בשפות: עברית , גרמנית ואנגלית. ראה ייעוד ושליחות בהקניית אהבת הארץ ואנשיה וידיעתה לתושבי הגליל המערבי ולתיירים מגרמניה. במקצועו מצא את טעם הלימוד והשמחה בחייו עד יומו האחרון. שבילי ארץ ישראל מסומנים היו על כפות ידיו וחרוטים על לוח ליבו הטוב אבא נשמתך צרורה בצרור החיים. נפטר ונקבר בשבי ציון ב- 28/8/1988 "יהי זכרו ברוך" רשמה שרי גרבלי (עניתי) באר שבע - יולי 2002 לזכרו של יעקב. הכירנו את יעקב בתפקידו כמורה דרך לפני מעל שלושים שנה כשהגענו עם קבוצת תיירים מגרמניה לארץ. מיד הוקסמנו ממנו ולא רק אנחנו, אלא כל הקבוצה, מעצמתו של יעקב מהתלהבותו ואהבתו כלפי ארץ ישראל. יעקב לימד אותנו שירים ישראלים כמו הבאנו שלום עליכם, הוא דאג לנו ותמיד היה פנוי לכל בקשה. בשבילנו היה התגלמותו של ישראלי גאה, שגם מוכן לכל ויכוח עם ראייה רחבה. כשהקבוצה התארגנה אחרי שנה שוב לבקר בארץ, היה לכולם ברור שאנחנו שוב רוצים את ההדרכה של יעקב. לנו אישית הוא נעשה לחבר. התיידדנו והתקבלנו לתוך משפחתו כשהמשכנו בשנים הבאות לבקר בארץ בהחלטה של בעלי ושלי להתגייר ולעלות לישראל, תמך יעקב ועזר לנו להתגבר על הרבה מכשולים. "יהי זכרו ברוך" . כתבה: אביבה ידיד נווה

חזרה

Shacharon Jacob שחרון יעקב

	Shacharon Jacob  שחרון יעקב 1928-2005
	קורות חיים שחרון יעקב ז"ל יעקב נולד בתאריך 7.11.1928בעיר קרקוב שבפולין . הוא שרד את השואה כילד לאחר שכל משפחתו למעט אמו נספתה. עם תום המלחמה עסק בפעילות ציונית באירופה ובשנת 1949 עלה לארץ. בצבא שירת כקצין בחי"ר ולאחר שחרורו למד בסמינר למורים, התקבל בחברת "דן" וסיים בית ספר לתיירות כמורה דרך מוסמך. יעקב היה איש ספר, סקרן וצמא דעת כל חייו. אף לרגע לא פסק מללמוד ולהשתלם. הוא שלט והדריך בשש שפות ונשלח להרצות על המדינה בגרמניה, שווייץ ואוסטריה. לא פעם נאמר עליו שידע להפוך גויים לציונים מושבעים. חקר והתעניין בכל: מדעים,היסטוריה, גאוגרפיה, דתות ובמיוחד התמחה בנצרות ובאסלאם. בכל תחום גילה בקיאות מפליאה. הוא כתב ספר בשם "ישראל עם יעקב", שיצא לאור באנגלית ובגרמנית ובו הוא תיאר, בכשרון ובהומור, טיול תיירים טיפוסי בארץ ישראל. הדרכת התיירים הייתה עבורו הן משאת נפש והן שליחות. את שעות הפנאי ייחד לתחביביו המרובים: צילום, מחשבים, איסוף בולים, עריכת וידאו ומסעות לחו"ל. התיירים אהבו אותו וידיו היו מלאות עבודה. בשנת 1982 הצטרף יעקב לאגודת מורי הדרך והיה אחד מפעיליה הבולטים. הוא נבחר ופעל כחבר מועצה ובוועדות השונות שלה. במסגרת אגודת מורי הדרך והשתתף בכנסים ארציים ובינלאומיים של האגודה ושל הפדרציה הבינלאומית של מורי הדרך בשנים האחרונות חלה במחלה קשה. הרבה בזכות כוח הרצון וההישרדות שבו, עבר בהצלחה השתלת מוח עצם והיה לאדם המבוגר ביותר שהצליח לגבור על המחלה ולנצחה. לצערנו, כעבור שנה וחצי פקדה אותו המחלה בשנית. יעקב נפטר ב-8.4.2005 והשאיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושישה נכדים "יהי זכרו ברוך" רשמו: בני המשפחה

חזרה

Shutzman Gideon שוצמן גדעון

	Shutzman Gideon  שוצמן גדעון 1926-2007
	קורות חיים שוצמן גדעון ז"ל גדעון נולד בשנת 1926 בתל אביב. גדל בת"א בצפון הישן והיה שותף לדור המקימים של מדינת ישראל. במלחמת השחרור נפצע בידו ושכב כשנתיים בבית החולים. כחלק מהחלמתו ושיקומו הקים בתחילת שנות ה- 50 את תחנת המוניות הקסטל בתל אביב אחת מהתחנות הגדולות בארץ ואת חברת התיירות" תר". גדעון היה מחלוצי מדריכי התיירים בארץ ישראל מקצוע בו עסק עד לפני כ- 16 שנה עת החלה מחלת הסוכרת לתת בו אותותיה ומנעה ממנו את היכולת להמשיך לעסוק במקצוע אותו אהב כל כך. גם בימיו האחרונים בהם שקע מעת לעת בהזיות הזכיר לא מעט את התיירים עימם עבד ובדמיונו תר את הארץ במקומות ונופים אותם אהב ובהם ביקר כה רבות. כחלק מהשיקום הגיע למועדון הכדורגל הפועל תל אביב אותו ניהל בשנות ה-50 המוקדמות וגידל דור של שחקנים שהפכו לסמל במועדון ובנבחרת ישראל. את אהבתו זו ל"הפועל" הנחיל גם לכל בני המשפחה ונשא בלבו עד יום מותו. רכב התיירות אשכול בו נסע לאורך שנים רבות כל כך היה מקור לגאוותינו. מקצועיותו הרבה הייתה לשם דבר והקשר הטוב עם התיירים הרבים אתם עבד ושתמיד חזרו וביקשו לנסוע רק אתו או שהמליצו לחבריהם היו עדות לכך. אבי, גדעון שוצמן , הלך לעולמו בתאריך 4.2.2007 והיה מראשוני מדריכי התיירות בארץ. גדעון נשוי לסימה, אבא לטלי ואמיר וסבא למורן,שגיא,בר,אור ועומר, היה שייך לדור שהולך ונעלם דור שאנו חבים לו את מדינת ישראל. אבא, תיקצר היריעה מלהכיל כאן את כל מעלותיך הטובות. "יהי זכרך ברוך" נכתב: בידי בנו, אמיר שוצמן

חזרה

Shavit Yechzkel שביט יחזקאל

	Shavit Yechzkel  שביט יחזקאל 1917-2001
	קורות חיים שביט יחזקאל ז"ל יחזקאל (גוסטו) שביט נולד ב 22 במרץ 1917 בעיר דבה ברומניה. גדל בבית מסורתי, ציוני. עלה לארץ בשנת 1938 כסטודנט. עם עלייתו הצטרף ל"הגנה", בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי על פי צו הסוכנות היהודית. השתחרר בשנת 1945. המשיך בפעילותו ב"הגנה", לחם בירושלים בעת מלחמת העצמאות, לחם בכבוש קטמון ורמת רחל. משנת 1950 הצטרף למשרד הביטחון, (שב"כ) בו שירת עד צאתו לגמלאות. היה איש עניין, תרבותי ודבק במטרה. יחזקאל נפטר ב 7 בינואר 2001. "יהי זכרו ברוך" רשמה: רעייתו שרה שביט

חזרה

Ram Moshe רם משה

	Ram Moshe  רם משה 1917-1998
	קורות חיים רם משה ז"ל בזמן המנדט היה משה נהג מונית בתחנת פלטין. עם הקמת המדינה למד ידיעת הארץ והתמחה בהדרכה. בחלק הזמן הדריך במכוניתו וכשהחלו להגיע קבוצות היה הוא אחד המדריכים. הדריך בשפות אנגלית וצרפתית. היה בין מקימי חברת תר יחד עם מקס מלר. לאחר מותו של מקס ניהל את החברה זאב אייזמן שפיתח את החברה וגם את התיירות בארץ. משה רם היה אהוד על חבריו וגם על תייריו. משה היה היזם להפצת ספרים באמצעות המדריכים לתיירים ובמיוחד להפצת הספר "פני עולם המקרא" VIEW OF THE BIBLICAL WORLD "יהי זכרו ברוך" רשם: מוסה אשד

חזרה

Reif Efraim רייף אפריים

	Reif Efraim  רייף אפריים 1934-1999
	קורות חיים רייף אפרים ז"ל אפריים נולד בשנת 1934 והתגורר עם משפחתו בעיר חיפה. בשנת 1970 עבר קורס וקיבל רישיון מורה דרך. היה מבין המדריכים המצטיינים והודות לשפות שידע: אנגלית, גרמנית רוסית ועברית היו ידיו עמוסות עבודה עבד בעיקר עבור סוכני הנסיעות של: שרון טורס, אופיר,. יוניטורס ודיזנהויז. בשנת 1992 הצטרף אפריים לאגודת מורי הדרך והיה בין פעיליה. אפריים נפטר ב-31.3.1999. "יהי זכרו ברוך" רשם: שמואל בר אל

חזרה

Ratner Yona רטנר יונה

	Ratner Yona  רטנר יונה 1919-1997
	קורות חיים רטנר יונה ז"ל יונה נולד ב15.3.1919 בסלוצק שברוסיה הלבנה. בהיותו בן 6 עלה לארץ עם הוריו, שלושת אחיו ואחותו. ילדותו ונערותו עברו עליו בתל-אביב של סוף שנות העשרים ושנות השלושים, בבית הוריו ברחוב מסילת עולים. לאחר שסיים את בית הספר תחכמוני, עבר ללמוד בגימנסיה הרצליה, שם סיים את המגמה החקלאית תוך שהוא לומד במקביל במקווה ישראל. כחניך מחנות העולים, השתתף יונה בעליה לחניתה ולאחר תקופה קצרה בקיבוץ חזר לת"א. בזמן מלחמת העולם השנייה, עבד כאחראי בינוי ותחזוקה במחנות הצבא הבריטי בעזה ובדרום. כאן רכש את השפות: אנגלית וערבית בהן שלט על בוריין, בנוסף לאידיש שהייתה השפה המדוברת בבית הוריו. ב1947 הצטרף כחבר לקואופרטיב דן. בשנת 1960 השתתף בקורס מורי דרך ומאז עבד בעיקר בהדרכת תיירים דוברי אנגלית, עד פרישתו לגמלאות. יונה דאג להשתלם ולהתעדכן בכל הקשור לידיעת הארץ. תמיד שמח לקרוא ולרכוש ספר חדש בנושא ולצרף אותו לספרייתו. יונה ידע להדביק באהבתו לארץ ישראל את התיירים שהדריך, שעם רבים מהם שמר קשר לאורך שנים. אחדים מהם אף עלו לאחר מכן לארץ, כשהוא מסייע להם להיקלט בארצם החדשה. למשפחה שהקמנו הביא יונה את אופיו השקט ומסירותו הרבה שהשרו בבית אוירה חמה ואוהבת בה גידלנו את שני בנינו, יואב ואהרונצ'יק וששת נכדינו. יונה נפטר 20.12.97- ב-כ בכסלו תשנ"ח. בננו יואב, הוסמך גם הוא כמורה דרך ושילב הדרכה עם עבודה חקלאית, כחבר במושב פארן בערבה. ב-27.11.01 י"ב בכסלו תשס"ב יואב בננו נפטר ממחלה ממארת "יהי זכרם ברוך" כתבה: רעייתו, שולה רטנר

חזרה