קורות חיים
ד"ר אשר (אוסקר) אדר
ז"ל
(מיישב עמק השלום). לפני קצת יותר מחודש נפטר ידידי אשר אדר. הסתיים סיפור חיים מופלא של ילד גרמני, חבר בתנועת הנוער הנאצית, טייס צעיר בחיל האוויר הגרמני במלחה"ע השנייה, דר. למשפטים, היוצא למזרח בחיפוש רוחני, מתיישב ראשון ברמת השניים (דרומית לקיבוץ הזורע), מדריך תיירים ולבסוף, יהודי שומר מצוות הכותב מאמרים מעמיקים על נושאים יהודיים וגם על אסלאם. לאחר מותו נודע לי דבר מפתיע ואיני מבין מדוע הוא שמר זאת בסוד. כחודש לפני פטירתו הצעתי לקחתו מירושלים לעוד ביקור בקיבוץ ולהחזירו, כפי שעשינו לפני חמש שנים, אך הוא סיפר לי על בעיתו הרפואית שמונעת זאת.
להלן סקירת תמציתית מאד של תחנות חייו העיקריות, המתעלמת בהכרח מכל השיחות המעניינות שניהל במהלך חיפושו הרוחני, בעת שנפגש עם מנהיגים רוחניים מן החשובים ביותר בתקופתו. סקירה זו מבוססת בעיקר על הביוגרפיה שכתב דויד פלדמן, סופר אמריקאי שאף פעם לא נפגש אישית עם אשר אלא קיבל ממנו את סיפור חייו בדוא"ל.
אוסקר נולד בLauf , ליד נירנברג, להורים קתולים, Wilhelm ו Sophie Eder. יותר מאוחר נולדה גם האחות Hilde. וילהלם היה איש אחזקה בתחנת הכוח המקומית וכילד היה הולך אוסקר לאחר בית הספר אל אביו והיה מתעניין מאד במכונות ובכלי העבודה. הוא רצה ללכת בעקבות אביו לכשיגדל. בבית הספר, בשיעורי דת, שאל את הכומר שאלות כגון למה נחים ביום א' ולא ביום השביעי כפי שכתוב בתנ"ך ומה זאת אומרת ואהבת לרעך כמוך, שהרי אנחנו לא אוהבים כל דבר וכל אחד באותה מידה. התהיות של אוסקר התחילו מאד מוקדם והתשובות שקיבל לא סיפקו.
בעלות היטלר לשלטון התחילו להופיע בריוני החולצות החומות אשר הטילו אימה בעיירה. אוסקר נשלח על כן לבית ספר קתולי בעיר Cham הסמוכה לגבול הצ'כי כדי להרחיקו מן האווירה הקיצונית המתגברת. הכומר התנהג באכזריות רבה לתלמידים ואוסקר פיתח סלידה מן הכנסייה. לאחר שהכנסייה עצמה הפכה לתומכת בנאצים מחזירים ההורים את אוסקר הביתה.
בבית מתנהלות בדלתיים סגורות שיחות בין ההורים ואוסקר זועם על שלא משתפים אותו. הוא נפגע מכך שלא סומכים עליו ותגובתו הייתה התרחקות מהוריו שהתנגדו ופחדו מן הנאצים והצטרפותו לתנועת הנוער ההיטלראית שמעבר ללחץ החברתי להצטרף גם משכה אותו בגלל האופי הספורטיבי והליכוד שבה. שם גם הופך למדריך של קבוצה.
ערב אחד אוסקר שוב שומע דרך הקיר את התלחשותם של הוריו וזועם על כך. הם צריכים לעזוב את העיר בגלל החשש מן הנאצים. אוסקר מסתפק בהסבר שאינצידנט בעבודה של האב מאלצת אותם למהלך זה. האב מוצא עבודה בתחנת הכח בעירForchheim , עיר קתולית יותר במרחק מה צפונה. ההתלהבות והמעורבות של אוסקר בתנועת הנוער גוברות בעוד אחותו Hilde מסרבת בתוקף להצטרף. אוסקר מעריך את אופייה העצמאי.
עם פרוץ המלחמה, אוסקר בן 14, מגויס אביו לצבא ונעדר זמן רב מן הבית. עם התפנית במלחמה לרעת גרמניה הוא נלקח בשבי הצרפתי ונוצר נתק מוחלט ממנו. אוסקר נשלח לכפרים באזור כדי לעזור לאיכרים וזאת היא תקופה נהדרת עבורו, הריחוק מטרדות העיר והקרבה לטבע שהופכת אצלו לצורך בסיסי. לימודי התיכון הוא עושה ב Erlangen הסמוכה. הוא מגויס למשמר האזרחי וגם פה מגלה התלהבות יתרה, גם בהסגרת אנשים "חשודים".
בגיל 17 הוא נשלח לקורס טייס בעיר Gatow ליד ברלין. אימו מקווה שקורס ארוך זה יסתיים עם תום המלחמה וכך תיחסך מבנה השתתפות בקרבות. לאוסקר כשרון טכני הבא גם לידי ביטוי בטיסה והוא נהנה ממנה במיוחד ומבצע תעלולים לולייניים בקלות יחסית. הוא יוצא עם טייס נוסף לטיסת אימונים ל Posen ובניגוד להוראות הוא טס מעל ברלין. עקב תקלה הוא נוחת נחיתת אונס בשדה פתוח בתוך שטח בנוי. בגלל נחיתתו המוצלחת נסלח לו אי הציות להוראות. יחידתו מועברת לבסיס בבוהמיה (צ'כיה) אך הוא לא נשלח לפעילות מבצעית. בכפר שליד המחנה מפגיש אותו חבר עם קבוצת מחתרת צ'כית והוא מתרשם מאנשיה. הוא גם פוגש יהודי חולה ורעב. בברלין הוא רואה קצין גרמני שנתלה בכיכר לאחר שהכריז שגרמניה תובס במלחמה. כל אלו גורמים לו משבר אידיאולוגי גדול. עם התקרב הצבא הרוסי ממריאים אוסקר וידיד בשני מטוסים לכיוון הגבול האוסטרי כדי לנחות שם בשדות ולהיכנע לצבא האמריקאי. כך אכן קורה ואחרי תשאול ושבי קצר אוסקר משוחרר וחוזר למשפחתו. אחרי חצי שנה בשבי הצרפתי חוזר אביו הביתה רזה ותשוש.
אוסקר מתחיל בחיפוש דרכו בחיים שלאחר המלחמה והשבר האידאולוגי שבעקבותיה. הספר של רומיין רולאנד "חייו של ראמאקרישנה" הוא הראשון מבין רבים שיקרא בחיפוש זה. אוסקר לומד משפטים ב Erlangen ומעריך את הסדר והמבנה של החוק. הוא מסיים עם תואר דוקטור למשפטים ומתקבל לעבודה כעורך דין במחלקת ההלוואות ב Comerzbank בפרנקפורט. הוא מרגיש אי נוחות עם המדיניות הקמצנית של הבנק. אחותו עוזבת לאיי בהאמה כדי לעבוד שם בקרב הילידים, שם היא גם מתחתנת עם אלמן צרפתי ומשתקעת.
אוסקר הופך לצמחוני בגלל בעיות עיכול וממשיך בכך כל חייו. הוא מוצא עניין בסופיזם ותורות המזרח הנראות לא יותר סובלניות ופחות הרסניות מהנאציזם והבולשביזם. למרות הצלחתו בעבודה בבנק הוא מחליט לעזוב ולצאת למזרח. דרך אנשים בעבודה הוא מתוודע לקבוצה סופית (Sufi) המונהגת על ידי Pir Vilayat Khan , פקיסטאני צעיר, בן למורה סופי בעל שם עולמי, ויוצא אתו כטרמפיסט במסעו לביקור במולדתו. הדרך ארוכה ותובענית, בבגדד גם נשדד כספו. הוא מגיע להודו הגדולה שעושה עליו רושם רב עם תושביה הידידותיים והחייכנים אבל נחרד מן העוני הנורא. אחרי שהייה בבומבי ודלהי הוא נוסע למרגלות ההימלאיה לאשרם של סוואמי בשם Shivananda כדי להתעמק בחוכמה ההודית והבודהיסטית. באשרם פוגש אוסקר נוצרייה יוונייה בשם Avrilia שעברה בישראל בדרכה להודו כדי לטפל שם במצורעים. סיפוריה על ישראל מעוררים אצלו עניין רב. אוסקר מבקר במספר אשרמים כדי לחקור את תורותיהם אך כל אותה עת הוא מתעמק גם בתנ"ך. הוא שומע שם מ Cameroon, בחור חצי סיקי וחצי יהודי שנולד בטרינידד, שהשם אדר מופיע בספר דברי הימים ואז מחליט אוסקר לנסוע לישראל. הוא נאלץ לחכות כמה חודשים עד קבלת הוויזה ובינתיים הוא מבקר את הקהילה היהודית בקוצ'ין, נפגש עם עוד אנשי דת ואישים וביניהם אדם שהיה מקורב ביותר לגנדי, מושא הערצתו. בפקיסטאן הוא חש במזג תוקפני יותר בניגוד להודים. הוא שוהה במרכז הרוחני של כת האחמדייה מיסודו של רולם אחמד. משם לאפגניסטן , אירן, עיראק, סוריה וירדן. בירדן הוא מבקר בעמאן, יריחו, שכם, בית לחם והעיר העתיקה. בשכם הוא נפגש עם מנהיגי השומרונים.
ב 1957 הוא עובר דרך שער מנדלבאום לישראל. דרך היכרותו את היווניה Avrilia הוא מגיע למעגל חברים הכולל את פרופ. מגנס, פרופ. ארנסט סימון, פרופ. דוד פלוסר, פרופ. הוגו ברגמן ומרטין בובר, שהיה בקשר עם מהטמה גנדי. בשיחות עם מרטין בובר הסב בובר את תשומת לבו לכך שדרך מחשבתו נוטה יותר ליהדות מאשר לנצרות. מכריו החדשים בירושלים מכוונים אותו לקיבוץ הזורע ולמרדכי תל-צור. (אני זוכר היטב את כניסתו לביתנו ופגישתו את אבי). מרדכי מזמין אותו ללמוד באולפן, אם יום אחד יחליט על כך. (יש לזכור שקבלת גרמני צעיר בקיבוץ הייתה תקדים בזמנו). הוויזה שלו הייתה לשלושה חודשים והוא מנצל אותה לטיולים בארץ- טבריה, עבודה בבננות בקיבוץ בצפון, צפת ועוד. הוא חוזר לארצו במסע דרך תורכיה, יוון- הר אתוס (הרפובליקה הנזירית) ויוגוסלביה.
בבית ההורים לא מגלים הבנה לכל חיפושיו הרוחניים. הוא מלמד במוסד חינוכי אך מרגיש מנוכר מהסובבים אותו. עובר למזרח גרמניה ושם הוא מגלה את חוסר החופש. חוזר למערב גרמניה וגר חצי שנה אצל Hedwig ו Heinrich, זוג בשנות השישים מאזור נהר הריין, עם דעות דומות לשלו. היא נתנה קורסים בתזונה נכונה והוא כורה פחם. ב 1959 אחרי שנתיים בגרמניה אוסקר מגיע למסקנה שעתידו לא בגרמניה אלא דווקא בישראל ואז שוב במסע יבשתי הוא מגיע דרך שער מנדלבאום לירושלים ומשם לקיבוץ הזורע. מרדכי מסדר לו, כמובטח, מקום באולפן אך הוא עצמו נמצא בהכנות לשליחות בארה"ב ומוסר את ניהול האולפן לידי ארנון פישמן (לימים תמיר). היה זה ארנון שהציע לו את השם אשר.
אשר מרגיש בבית בהזורע ולומד את השפה בשקדנות רבה. הוא עובד במספר ענפים ונהנה מאד לעבוד עם ג'ון מוריס במשתלה. אחרי האולפן אשר עבד בבית יתומים בקריית ביאליק. הוא נזכר בקמרון הסיקי יהודי שאמר לו ששם משפחתו מופיע בתנ"ך ומגלה שאנשי השבט אדר ישבו ביקנעם והוא מחליט להתיישב שם. הפרידה מהילדים בבית היתומים הייתה מאד מרגשת ועצובה לאחר שנוצר קשר הדדי חם במיוחד. ב 1960 מפגישים אותו עם עולה מרומניה בשם אדריאן, גם כן צמחוני, ושניהם קונים מאסתר קרנסקי מיקנעם חלקת אדמה בת 8 דונם ברמת השניים ומתחילים לעבדה. את המים הם מובילים ממעיין שאדריאן מגלה. העדרים הרועים במקום משחיטים להם פעם אחר פעם את הנטיעות. הם משתכנים במגדל השמירה שנבנה שם בשנות השלושים בזמן ה"מאורעות" ללא מים וחשמל. בין אשר ואדריאן מתגלעים חילוקי דעות והם מחליטים שלחלופין יעבוד כל אחד מהם ביקנעם כאשר השני עובד את האדמה. בשנת השמיטה עובד אוסקר "כגוי" בכרמים של אנשי יקנעם ומשתכר יפה.
ההורים של אוסקר מגיעים לביקור והם מטיילים ביחד בגליל, בנגב ובירושלים ונפגשים גם עם פרופסור ברגמן. אחר כך מבקרים גם ברמת השניים. בשיחה אינטימית אומר לו אביו שהוא מבין להחלטותיו והיה עושה כמוהו אם היה בגיל המתאים. אשר מספר לאביו שהיה מאד מעוניין בבקתה נוספת להשכרה כ"צימר" . אחרי שובם של ההורים לגרמניה אשר מקבל מאביו וילהלם צ'ק של 1000 מרק לרכישת הבקתה. ב1967 אחרי מלחמת ששת הימים אשר מגיע לביקור בגרמניה ומספר להוריו על החלטתו להתגייר והדבר מתקבל בהבנה. שם הוא מקבל את ההודעה ששתי הבקתות שלו עלו באש. החשד נופל על אוסטרי בשם הרמן שבינתיים התיישב גם הוא במקום. ב 1968 אשר עובר ברית מילה. העדים בטקס הגיור היו פרופ. דוד פלוסר ופרופ. זאב פאלק. בכנס לקירוב יהודי נוצרי הוא פוגש שוב במקרה את קמרון שמכיר לו את אשתו לעתיד נעמי (שמשנה את שמה יותר מאוחר לחנה). היא הייתה גם כן אחרי חיפוש רוחני ארוך ונוצר ביניהם מיד קשר אהבה. הרב עדין שטיינזלץ חיתן אותם. אשר עובר לגור עם נעמי בדירתה בירושלים.
ב1969 מתחיל החלק הספרותי אקדמי של אשר. לומד באוניברסיטה העברית ומקבל תואר דוקטור למחשבה יהודית. הוא כותב רבות על נושאים יהודיים כגון על מקור המגן דוד כסמל יהודי. הוא כותב גם על האסלאם ועל הפולמוס יהודי/אסלמי כדי למצוא גשר בין הדתות. הוא עובר קורס להדרכת תיירים ומתחיל לעסוק במקצוע זה ב 1971. אחד התיירים שחקר אותו מתוך סקרנות והקשיב לסיפורו קישר אותו עם סופר אמריקאי ,David E. Feldman .
לפני כחודש אני מטלפן לאוסקר ועונה לי חנה אשתו ומספרת לי על פטירתו. היא נותנת לי את המספר של עמוס זיו מיקנעם שהיה בקשר הדוק עם אשר מתוך עבודתו הקשורה בעמק השלום. אני נדהם כאשר עמוס מספר לי שאביו של אוסקר היה יהודי לפי ההלכה שכן סבתו נולדה כיהודיה. אשר סיפר לו שהכומר בעיירה הסכים לחתום שהם ארים טהורים בתנאי שהם יעברו לעיר אחרת. צלצלתי שוב לחנה והיא אשרה זאת. מצאתי את כתובת הדוא"ל של הביוגרף דויד פלדמן ולשאלתי הוא ענה שכלל לא ידע על פרט זה בחייו של אוסקר-אשר. אני תוהה מדוע. מאד חיבבתי והערכתי את אשר והוא יחסר לי מאד.
"יהי זכרו ברוך"
רשם: איתן תל-צור. אוגוסט, 2011 . |
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה