אתר זה מוקדש להנצחת זכרם של מורי דרך בישראל שהלכו לעולמם רבים מהם עמדו על ערש הולדתה של המדינה, עמלו בבניינה וראו במקצועם שליחות לאומית הם הצליחו לטעת בלבם של מיליוני מטיילים ואורחים רגשי אהבה והבנה לעם ולמדינה

"יזרח אורם באור החיים"
‏הצגת רשומות עם תוויות ו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ו. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

יהודה ודעי yehoda vedi


יהודה ודעי
מורה דרך
רישיון מספר - 719

עלה לארץ מתימן בגיל שנתיים , למד בבן שמן ולאחר מכן לימד במשק ילדים בפרדס חנה
ב 1941 התחתן עם אסתר בת למשפחת ריבלין .
היה ממייסדי מוניות נשר, ונשר תורס שהיו חלוצי השירות לנתב"ג.
מראשוני מורי הדרך בישראל – וכתימני הפתיע רבים שהדריך באנגלית, ערבית, יידיש, וגרמנית.
1966 - ממקימי אשכולות תורס ירושלים בע"מ – חברת מורי דרך הפעילה עד היום.
נפטר ב- 1980
מאוהבי ארץ ישראל

כתב בנו – יחיעם ודעי מורה דרך

יום חמישי, 21 באפריל 2016

Israel Walter ישראל ולטר





Israel Walter  ישראל ולטר

1917-1998

קורות חיים

ישראל ולטר

ז"ל

ישראל נולד בשנת 1917. הקים משפחה ועבר קורס מורי דרך
עם קבלת רישיון מורה הדרך החל ישראל להדריך תיירים וצליינים בעיקר בשפות אנגלית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית. ישראל שעבר גם קורס מומחי נסיעות קיבל תעודה של פקיד מצטיין
בשנת 1983 הצטרף ישראל לאגודת מורי דרך והיה בין פעילי האגודה ישראל ישראל נפטר בחודש דצמבר 1998

"יהי זכרו ברוך"רשם: שמואל בר אל




יום רביעי, 20 באפריל 2016

Weissman Baruch ויסמן ברוך





Weissman Baruch  ויסמן ברוך

1922-1998

קורות חיים

ויסמן ברוך

ז"ל

בנו נולד בוינה אוסטריה. בגיל 16 עלה לארץ לבדו במסגרת עלית הנוער. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה ונפצע במהלכה.
לאחר המלחמה היה נהג מונית ואחר כך למד וזכה לתואר מורה דרך.
היה בין ראשוני מורי הדרך (רשיון מס 124) ושנים רבות הדריך תיירים מכל העולם באתרי ארצנו.
אהב מאד את הארץ ונהנה לטייל בה

יהי זכרו ברוך

רשמה: אשתו, בלה ויסמן






Sinai Wolf סיני וולף




Sinai Wolf  סיני וולף

1947-2006

קורות חיים

סיני וולף

ז"ל

וולף סיני נולד בגרמניה בתאריך 12.7.1947 והגיע לישראל לפני כארבעים שנים כמתנדב בקיבוץ 'דפנה', שם שהה כארבע שנים. לאחר מכן, התגורר במשך כשנתיים בירושלים ועבר לסיני. (בעקבות כך, שינה את שם משפחתו משניידר לסיני). לאחר פינוי סיני, שב לגרמניה וחזר שנה מאוחר יותר, כדי לקבוע את מקומו באילת.
הוא עבד במשך שנים ארוכות כמורה דרך והדריך תיירים בכל רחבי הארץ ומחוצה לה. לפני שנים אחדות עשה שינוי והחל לעבוד כנהג מונית. בשנת 1987 נישא לאסתר וביחד הביאו לעולם שלושה ילדים. "הוא היה אבא למופת", מבכה אסתר ומוסיפה: "למרות היותו מובטל בחצי השנה האחרונה, מעולם לא החסיר דבר מילדינו. כל חייו היו סביב המשפחה והוא ידע להפגין את אהבתו כלפינו בצורה מיוחדת וכנה. לא ראינו סימנים לכך שהוא עומד לשים קץ לחייו". מכתבי ההתאבדות שנמצאו על גופו בתוך שקית ניילון, נועדו לכל אחד מבני המשפחה, גם לחתנו ולנכדו, בהם הסביר את מעשהו. במכתבים, כתב סיני על הקשיים שליוו אותו בתקופה האחרונה וגרמו לו להביא את חייו לקיצם:
 "הביורוקרטיה והקפיטליזם בארץ הרגו אותי. איני יכול עוד להתמודד מול זה ואיני מסוגל לספק צרכים כספיים. אהבתי את חיי מאוד, תיהנו גם אתם ואהבו את אמכם אותה הערצתי. אני מקווה שתכבדו את החלטתי ומבקש סליחה מכל אחד מכם".
 
סיני הנואש, החליט לשים קץ לחייו בדרך שונה לחלוטין מדרכי ההתאבדות, שלצערנו, אנו שומעים עליהם, חדשות לבקרים. במשך ארבעה ימים סיני התחבא ושהה בכוך שמצא בהרים, בין נחל 'רודד' ל'נטפים'. לשם הגיע בהליכה כשעליו נשא תיק קטן שהכיל מזכרת שקיבל מכל אחד מבני משפחתו במשך השנים. הוא לא לקח עמו מזון או שתייה והרעיב את עצמו עד שגופו לא עמד יותר וקרס ככל הנראה, מהתייבשות חריפה. הוא נהג בדרך זו כיוון שהחליט לתרום את גופו למדע ולא רצה לעשות בו נזק חיצוני. בסופו של דבר, באוניברסיטה לא הסכימו לקבל את גופתו בגלל הנתיחה לבירור נסיבות המוות שעברה הגופה ב'אבו כביר', והוא הובא למנוחות בחלקת הנוכרים בבית העלמין בעיר. יחד אתו נטמנו בקבר, התיק שנשא על גופו ותמונה משפחתית של האנשים שכה אהב. תושבים רבים ליוו אותו בדרכו האחרונה ושמעו בהתרגשות רבה את דבריו של ג'ון פיקס, מכר הולנדי תושב אילת שספד לו

סיני נפטר בתאריך 2.5.2006

"יהי זכרו ברוך"

רשמה: בתו, איריס



חזרה