אתר זה מוקדש להנצחת זכרם של מורי דרך בישראל שהלכו לעולמם רבים מהם עמדו על ערש הולדתה של המדינה, עמלו בבניינה וראו במקצועם שליחות לאומית הם הצליחו לטעת בלבם של מיליוני מטיילים ואורחים רגשי אהבה והבנה לעם ולמדינה

"יזרח אורם באור החיים"
‏הצגת רשומות עם תוויות ב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ב. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 23 באפריל 2016

Benkler Shmuel בנקלר שמואל




Benkler Shmuel  בנקלר שמואל

1929-1987

קורות חיים

שמואל בנקלר

ז"ל

שמוליק (מוליק בפי רעייתו דינה) נולד בשנת 1929 בתל-אביב ונמנה על בוגרי הגימנסיה העברית הרצליה. כבר בנעוריו גילה שמוליק נטייה לפעילות ציבורית והצטיין בפעילותו כמדריך בתנועת הנוער העובד, הוא פעל כאיש ש"י, שירות הידיעות של ההגנה, בפלוגה המיוחדת של חי"ש תל-אביב, ובתפקידים חשובים נוספים.
במלחמת העצמאות שרת בחטיבה 8 ונלחם כקצין בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין. מלחמת ששת הימים מצאה אותו משרת כקצין מבצעים בחטיבת הראל בפיקודו של אורי בן-ארי. ובמלחמת יום הכיפורים הגיע עם יחידתו עד לתעלת סואץ.

בין לבין עשה שמוליק גם לביתו. בשנת 1951 הוא הצטרף ל"אגד", אך המרץ הרב שתסס בו והרצון לעשות ולפעול גם מעבר לשעות העבודה בנהגות, הביאוהו אל קורס מורי הדרך הראשון שפעל ב"אגד", אותו סיים בהצלחה בשנת 1957.

תהילת צ.ה.ל במערכת "קדש" ב-1956 וחגיגות העשור למדינה ב-58, הביאו להתעוררות רבה בתנועת התיירות לישראל ושמוליק מצטרף לחוג מדריכי התיירים דוברי האנגלית
מסירותו למקצוע, שקידתו על קניית ידע, ידיעותיו הבולטות בנושאים שונים הקשורים לידיעת הארץ ויחסו החביב והלבבי אל התיירים שבהדרכתו, מתגלים על ידי מארגני המשלחות של המגבית המאוחדת, כולל המשלחות המיוחדות שנודעו כמשלחות ראש הממשלה, והוא זכה להוקרה רבה בתפקידו זה. לאחר שפרש לגמלאות, הוא המשיך לעבוד כמורה-דרך עצמאי, עם משלחות ה"מגבית" שהוסיפו לדרוש את שירותיו הטובים.
בשנת 1969 נתבקש שמוליק לצאת בשליחות ללונדון כנציג ארגון "מכבי" העולמי, בבריטניה וביבשת אירופה. הוא עשה את תפקידו באמונה ובחריצות עד תום שליחותו ב- 1972.
בשובו ארצה כיהן כמזכ"ל ארגון מכבי העולמי במשך שנתיים, אך אהבתו לטבע, לארץ ולהדרכה, בה ראה שליחות לאומית, גרמה לו לשוב ולהתמסר למקצועו כמורה-דרך.
רבים מבין המטיילים שבהדרכתו, בהם מראשי המגבית וממנהיגי יהדות ארה"ב ואירופה, הוקירו מאוד את יכולתו ואת ידיעותיו הרבות ולא חדלו מלהרעיף עליו שבחים. בין השאר מצא שמוליק גם זמן ואפשרות להקנות מאוצר ידיעותיו לחניכי בתי הספר לתיירות במגמת הדרכת טיולים ורבים מהם זוכרים אותו בחיבה ובהוקרה.
בעשור האחרון לחייו מצא שמוליק כר חדש לביטוי כישרונותיו ומרצו. הוא החל להתמסר לאמנות הציור אף שמעולם לא למד ציור. הוא צייר להנאתו ולהנאת בני משפחתו, קרוביו וידידיו, גם כשרון זה זכה להכרה רחבה, הוא הציג בהצלחה ארבע תערוכות מיצירותיו. שלוש בארץ ואחת בוושינגטון.

שמוליק הלך לעולמו ב-28 ליולי 1987 והוא במיטב ימיו ושנותיו

זכרו שמור עמנו לעד

"יהי זכרו ברוך"

נמסר על ידי הרעייה, דינה

הוסיף פרטים מתוך היכרות אישית וחברית, איזה גורן



חזרה

יום חמישי, 21 באפריל 2016

Ben-Hanan Michael בן חנן מיכאל




Ben-Hanan Michael  בן חנן מיכאל

1912-2001

קורות חיים

מיכאל בן חנן

ז"ל

נולד ב - 1912 בקאליש בפולין ובגיל 3 עברה המשפחה לגרמניה (מה שעשה אותו בעינינו למה שנקרא "יקה").
מיכאל היה ספורטאי מצטיין ותלמיד מבריק. הוא למד פיזיקה, מתמטיקה וחינוך גופני באוניברסיטה בפרנקפורט. סיים שם תואר שני, והתכוון להמשיך בלימודיו אלא שהנאצים עלו לשלטון. בקיץ 1933 עלה לארץ והתגייס מיד ל"הגנה" והתפרנס מהוראת אימון גופני ומתמטיקה, כמורה בגימנסיה העברית בירושלים והיה מורה שלי הבת - חיה ויינגרטן
מיכאל העלה את משפחתו הקרובה לארץ כל זמנו היה קודש לפעילות ב"הגנה". הוא היה אחראי לסליקים של ההגנה בירושלים והיה מדריך בהפעלת כלי נשק. היה ממקימי החג"מ והגדנ"ע בירושלים. בוגר קורס המ"מים הראשון של ה"הגנה". לאחר מכן - היה ממקימי חיל המדע (חמ"ד) בירושלים ביחד עם פרופ' אהרן קציר (קצלסקי)
עם הקמת קול ירושלים, תחנת השידור המנדטורית, פתח בה מיכאל תכנית בוקר קבועה להתעמלות וכל בני היישוב של אז, אלה שזכו במקלטי רדיו, היו מתעמלים למשמע פקודותיו הרועמות של מיכאל זמל, והוא מיכאל בן חנן. הוא עברת את שמו לבן חנן על שם אביו חנן, אע"פ שזמל הוא שם עברי, שמשמעו זרע משבט לוי. התכנית הזאת המשיכה גם ב"קול ישראל" עם הקמת המדינה, שהחליפה את קול ירושלים, עד לשנות השבעים
מיכאל נשא לאישה את שרה לבית אבוטבול, , שהיה מדריך שלה בקורס נשק ב"הגנה" ולהם 3 ילדים , בת ושני בנים. מיכאל מימש את מיזוג הגלויות בביתו שלו, כאשר הוא, ה"יקה" - הפולני, נשא את בת צפת ממוצא סורי ומרוקני.
מיכאל המשיך ללמד כל השנים בגימנסיה העברית, למעט שנתיים שבהן יצא להקים עם חבריו את כפר הנוער לעולים "נעורים" בשרון, ליד כפר ויתקין. לאחר מכן, ניהל את ביה"ס אוסישקין בירושלים והיה מראשוני המיישמים של תכנית האינטגרציה החינוכית
מיכאל היה יו"ר הארגון הארצי של מנהלי בתי הספר. כאשר פרש מההוראה התנדב יחד עם חבריו לשמש כמורה דרך לאורחים רמי מעלה, ובזה שימש ימי דור.
מיכאל היה איש ארץ ישראל יותר מהצברים, שנולדו בארץ. הקפיד במצוות טיולים ומסעות עם בניו ותלמידיו. מיכאל היה איש הגנה וביטחון וזה ניכר בו אפילו כאשר לא לבש מדים. מיכאל היה "יקה" במובן הטוב של מילה - מדויק, קפדן, ממושמע ונקי, יחד עם זה הוא היה רומנטיקן בלתי נלאה, איש משפחה נאמן, שנתן הרבה מזמנו לחינוך ילדיו, שדרש מהם הישגיות ומצוינות והם עמדו בזה
מיכאל הסתפק במועט והיה צנוע בדרישותיו, אבל הקפיד לשמור בדלת אמותיו את הציוד האישי שלו, שכלל אביזרי מחנאות ומצלמה. עליהם השגיח ואותם טיפח
מאות חבריו שאהבוהו ואלפי תלמידיו שהעריצוהו זוכרים אותו כאיש נעים הליכות אבל קפדן, כחבר וידיד אבל תובע משמעת וסדר, כ"יקה" אבל משלנו. בלוריתו מעטרת את ראשו, גוו זקוף ופקודותיו רועמות בחלל האולם והעולם. כך נזכור אותו - מורה וחבר, מדריך אהוב ומאהב, אבא טוב.
מיכאל בן חנן המוכר - כמר "התעמלות הבוקר", נפטר ערב ראש השנה, בן 89 היה במותו

"יהי זכרו ברוך"

כתבה: חיה ויינגרטן



חזרה

יום שלישי, 19 באפריל 2016

Barda Aliza ברדה עליזה



Barda Aliza  ברדה עליזה

1933-1992



קורות חיים

ברדה עליזה

ז"ל

עליזה הייתה אישה נעימת הליכות, אשר התייחסה למקצוע ההדרכה ברצינות וביסודיות והחשוב מכל הוא שראתה בו כשליחות מדינית וכשגרירת ישראל בתפוצות
עליזה שלטה והדריכה בעיקר בשפות איטלקית, צרפתית, ספרדית ועוד

"יהי זכרה ברוך"

רשם: ברדה ניסים



חזרה

Bar-El Kurt Asher בר-אל קורט אשר




Bar-El Kurt Asher  בר-אל קורט אשר

1925-1987



קורות חיים

בר-אל קורט

ז"ל

קורט נולד בוינה שבאוסטריה, בשנת 1925, בן יחיד להוריו. משהחמירו גזרות חוקי הגזע לאחר האנשלוס נמלטה המשפחה לאיטליה וחייתה בתחילה במילנו ולאחר מכן בעיירות שונות בצפון איטליה כנער נתפס ושהה במחנה לזרים
Linea Gotica (Arezzo מזרח טוסקנה)
בשנת 1943 הצטרף לפרטיזנים ולחם בגרמניה
לאחר תום המלחמה בשנת 1946 הגיע ארצה כמעפיל באנית "אנצו סירני", התישב בקיבוץ גבעת ברנר והצטרף לשורות ההגנה. השתתף בקליטת מעפילי האוניה "שושנה" שבתאי לוזינסקי, בהגיעה לחוף ניצנים. הבריטים עצרו את כל השוהים על החוף והגלו אותם למחנה מעצר בקפריסין. לאחר שהות קצרה בקפריסין, הוחזר ארצה עם חלק גדול מן המעפילים, אשר הבריטים לא זיהו
במלחמת הקוממיות לחם בשורות חטיבת גבעתי, בין השאר בקרבות נגבה ועבדיס, מול הפולש המצרי
בשנת 1949, לאחר שעזב את הקיבוץ, הצטרף למשטרת ישראל היה סמל משטרה בנמל יפו, השתתף בקורס הקצינים הראשון של משטרת ישראל, אך מחוסר תקן לא קיבל דרגת קצונה ונותר להדרכה בבסיס ההדרכה הארצי של משטרת שפרעם. השתתף מטעם המשטרה בקורס טייס מספר 6 בחיל האוויר
בהמשך שרת בתפקידים שונים במחלקת החקירות, נמנה על אנשי לשכה 06 שהייתה אחראית על הכנת חומר התביעה לצורך משפט אייכמן. עסק בעיקר בפענוח ותרגום מסמכים גרמניים ואיטלקיים לעברית. בהמשך עבד גם במחלקה הכלכלית של המשטרה אשר קדמה ליחידה הארצית לחקירות הונאה. ב-1964 עבר מן המשטרה למשרד האוצר והיה ממקימי יחידת החקירות של מס ההכנסה. שנים רבות מילא את תפקיד החוקר הראשי ורכז המבצעים של היחידה. במהלך שנות שירותו הרבות, פעל ויזם בכל אחת מן היחידות כמו גם בביתו ובמשפחתו ליציאה לטיולים רבים ברחבי הארץ, במסגרות שונות כולל בחברה להגנת הטבע. עם פרישתו לגמלאות, השתלם ועבד כחוקר פרטי, חשבונאי ויועץ מס, אך לא חש סיפוק בעיסוקיו אלה. מאחר ובמשך כל שנות חייו בארץ היה מטייל נלהב והכיר כל אבן בארץ, החליט לשלב את המהנה עם המועיל ולצאת לקורס מורי דרך, כדי להדביק אחרים באהבתו לארץ. את הדחיפה ללכת לקורס מורי דרך קיבל משניים מבניו אשר היו מורי דרך, לאחר שנדבקו ממנו באהבת הארץ והטיולים. הם אמרו לו למה לא תהפוך תחביב למקצוע?! בשנות חייו האחרונות עסק בהדרכת תיירים וזכה מהם לתגובות נלהבות, שהתבטאו בין השאר בשמירת קשר מכתבים במשך שנים, למעשה עד שהוכרע על ידי מחלתו.

בחודשים האחרונים לחייו, התאמץ לטייל כדי לשכוח מכאבי וסבל הטיפולים, עד שכוחו לא עמד לו יותר וגופו הוכרע והיה רתוק למיטתו ובכך ניטל הטעם מחייו.
מספר חדשים לאחר מכן נפטר
הוא נשאר בזיכרון כל מי שהכירו, כאדם שאהבתו לארץ ולתולדותיה ולמדינה עמדו אצלו לפני כל דבר ותמיד השתדל להדביק אנשים באהבות אלה ולתרום למדינה בכל דרך אפשרית
בשנת 1987 בגיל 62 הוכרע על ידי מחלתו

"יהי זכרו ברוך "

רשמה: רעייתו מרים בר-אל בן-פורת



חזרה

Ben-Israel Hayim בן ישראל חיים




Ben-Israel Hayim  בן ישראל חיים

1920-1993



קורות חיים

בן ישראל חיים

ז"ל

נולד בשנת 1920 חיים היה מוותיקי חברי דן, הוא הצטרף לקואופרטיב בשנת 1946 כשהקואופרטיב נקרא ה"מעביר".
חיים שימש בתפקידים רבים בקואופרטיב
וכשהחלה להתפתח התיירות היה הוא בחוג המטיילים של דן שהוכשרו להיות מורי דרך והחל לעסוק בדרכה באנגלית הוא למד גם צרפתית שהייתה לו לעזר בעבודה. בתקופה מסוימת הוא נבחר להיות מנהל מחלקת בדן
הלך לעולמו בשנת 1993"יהי זכרו ברך"

רשם : מוסה אשד



חזרה

Ben-Yehuda Meir בן-יהודה מאיר




Ben-Yehuda Meir  בן-יהודה מאיר

1946-2009



קורות חיים

עו"ד מאיר בן יהודה

ז"ל

מאיר בן יהודה נולד בא"י בטרם הייתה מדינת ישראל, ב-7.8.1946 להוריו אברהם ושולמית. העביר את ילדותו בת"א, בשנת 1956 נשלח לקיבוץ בית השיטה בתור ילד חוץ.

מאיר הצטיין מאוד בתחום לימודיו, למד בתיכון הגימנסיה הרצליה המיתולוגי בת"א, שם שימש כיו"ר מועצת התלמידים. סיים בהצלחה בשנת 1962.

כבר משנותיו בתור מתבגר החל מביע עניין רב בנושאים כגון ידיעת הארץ, היסטוריה וגאוגרפיה, כאשר התחמם כנגד אורו של דודו מר ברוך בן יהודה שהיה מנהל הגימנסיה דאז.

בשנת 1964, התלבט אם להמשיך במסלול ההשכלה ולהתגייס למסלול עתודאי אקדמאי לצה"ל אך החליט לוותר והתגייס לחיל השריון. בהמשך שירת בחיל החינוך במדור לידיעת הארץ של צה"ל והיה ממקימיו. בין השאר עסק שם במיפוי ופענוח תצלומי אוויר. תוך כדי שירותו הצבאי אך בעיקר לאחריו, הפך מאיר את הדרכת הטיולים למקצוע, כאשר הוא מתחיל לעבוד בתור מורה דרך מוסמך מטעם משרד התיירות ב"חברה להגנת הטבע" בגיל צעיר מאוד, וצובר ידע וניסיון בתחומים אשר אהב.

בשנת 1973, בגיל 26 נישא לטובה לבית משפחת בן עטר, וביוני 1974 נולד בנם בכורם אראל. במקביל באותה שנה מאיר נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת ת"א, שם סיים בהצלחה את התואר בשנת 1977. לאחר מכן הוסמך לעיסוק בעריכת דין. באותה שנה גם נולדה בתו-יפעת.

כ-30 שנה לערך עסק מאיר בתור עו"ד עצמאי, בפעילות משפטית ענפה אשר התמקדה בעיקר בת"א. הוא המשיך להדריך קבוצות מטיילים רבות מאוד בארץ וללוות קבוצות לחו"ל, בנוסף על היותו חבר ב- אי.א.ט.מ. (העמותה הישראלית של מנהלי קבוצות לחו"ל). הוא היה הראשון שהשכיל לשלב שלושה תחומים בו זמנית, אשר היו אהבתו הגדולה ביותר: עו"ד, מורה דרך ומלווה קבוצות לחו"ל.

מאיר בן יהודה הקים משפחה ולו שלושה ילדים (הבן אביעד נ' 1986).את מוקדי התעניינותו הפך למפעל חיים- הקדיש עצמו לאהבת ארץ ישראל, תחומי הגאוגרפיה, היסטוריה וידע כללי נרחב בתחומים שונים ומגוונים.

בשנת 2003, עקב מחלת הסוכרת שממנה סבל, התאשפז בביה"ח איכילוב ועבר צנתור ובהמשך ניתוח מעקפים. כליותיו החלו מאבדות את היכולת גם כן. הוא החל מאבד את ראייתו ואת היכולת ללכת, ואף על פי כן המשיך לעסוק בפעילות משפטית, כאשר הוא נעזר באחרים ובשיטות ארגון וזיכרון מופלאות. עקב מחלתו לא יכל עוד לעבוד כמורה דרך או מלווה קבוצות לחו"ל.

בחודש מרץ 2007, התאשפז שוב עקב החמרה במצבו, הפעם הוחלט על קטיעת רגל ימין ובהמשך גם נקטעה רגל שמאל. את שנות חייו האחרונות העביר מאיר בחברת חברים ומשפחה בביה"ח הסיעודי הרצפלד בגדרה, שם כתב את זיכרונות חייו המצויים כרגע בידי המשפחה. בביה"ח כהרגלו הפך לדמות ססגונית, כאשר הוא מתבלט בצלילותו היוצאת דופן, זיכרונו המדהים וביכולת שלו לייעץ לאחרים בנושאים משפטיים ובנושאים אחרים. בתקופה זו המשיך לייצג לקוחות מבחינה משפטית, כאשר הוא מובל על כיסא גלגלים לאולמות הדיונים.

מאיר נפטר ב-15.6.2009 בביה"ח הרצפלד גדרה והוא עוד לא בן 63

"יהי זכרו ברוך"

רשמה: בתו של מאיר, יפעת



חזרה

Baum Georges באום ג'ורג



Baum Georges  באום ג'ורג

1917-2008

קורות חיים

ג'ורג' באום

ז"ל

חברנו ג'ורג' באום, חבר כבוד באגודת מורי דרך מזה שנים רבות, הלך מאיתנו לעולמו בשיבה טובה
נפלה בחלקי הזכות להעלות כאן על קצה המזלג דברים ששמעתי מפיה של רעייתו עפרה
ג'ורג' זכרו לברכה נולד בשלהי מלחמת העולם הראשונה בקייב שבאוקראינה. בילדותו היגרה משפחתו לפריס שם למד בבית ספר תיכון. את השכלתו האוניברסיטאית רכש בגרנובל. לימים היגרה המשפחה לפולין
לאחר פלישת צבא גרמניה הנאצית לפולין במלחמת העולם השנייה, נמלט ג'ורג' לבדו לרומניה ובחודש דצמבר 1940 עשה את דרכו לארץ ישראל, דרך איסטנבול, ברכבת לבירות ובמונית לחיפה ובהמשך לירושלים, שם התאכסן אצל דודתו, אליונורה בורוכוב . כשהוא בן 23 שנים, התחיל את דרכו בארץ
תחילה עבד כנהג; אחר כך ניהל את סניף אייר-פראנס בלוד (לימים נתב"ג); כעבור זמן החל למצוא את פרנסתו בענף התיירות אותו אהב
בשנת 1961 השתקע באילת ועבד בחברת התיירות המקומית י?ע?ל?ת. בתקופה זאת, בהיותי חבר קיבוץ יטבתה ועובד באגד אילת, התוודעתי אל ג'ורג' לראשונה. עבדנו יחד ונקשרו בינינו יחסי ידידות חמים
ג'ורג' היה איש בעל הופעה מרשימה, בשערו הלבן המסורק, בלבושו האלגנטי המוקפד, בזקיפות קומתו ובנימוסיו האירופאים,ותמיד מסביר פנים. הוא שלט על בוריין בשפות רבות ובהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, פולנית, וכמובן עברית, מה שהיה לו לעזר רב בעבודתו רבת השנים עם תיירים
בשנת 1967 העניק לו משרד התיירות מדליון ארד במקצוע מורה דרך, על שהוכיח ידע, יוזמה ומסירות בעבודה לקידום ענף התיירות בישראל. כן הוענק לו אות מלחמת יום הכיפורים, לציון חלקו במערכה, במלוא ההערכה על רוח ההתנדבות שגילה עם הצטרפותו לכוחות המגויסים
בשנת 1982 פרש לגמלאות ועבר עם רעייתו להתגורר בירושלים. האהבה לתיירות המשיכה לפעם בו; הוא רכש רכב "אשכול" ועבד כמדריך תיירים עד גיל 87
בשנת 1990 הוענק לג'ורג' תואר חברות כבוד באגודת מורי דרך לתיירות בישראל. אהבתי את ג'ורג' ושנינו שמרנו על קשר עד ימיו האחרונים, והוא אז כמעט בן 91 שנים. זכרו ילווה אותי תמיד

"יהי זכרו ברוך"

רשם: גיורא רוס



חזרה

Ben-David Amnon בן-דוד אמנון




Ben-David Amnon  בן-דוד אמנון

1935-2004


קורות חיים

בן-דוד אמנון

ז"ל

אמנון נולד ב-23.9.1935 ולאחר לימודיו ושירותו הצבאי התחתן הקים משפחה ובשנים אחרונות התגורר בכפר אדומים.
בשנת 1968 עבר קורס מורי דרך וקיבל את רישיונו.
אמנון החל להדריך קבוצות תיירים ולאחר מספר שנים רכש רכב אשכול והדריך בעיקר בשפה האנגלית.
בשנת 2001 הצטרף אמנון לאגודת מורי הדרך והיה אחד מפעיליה.
אמנון נפטר בתאריך 10.9.2004

"יהי זכרו ברוך"

רשם: שמואל בר-אל



חזרה

Bashan Tzvy בשן צבי



Bashan Tzvy  בשן צבי

1913-1989

קורות חיים

בשן צבי

ז"ל

צבי נולד בשנת 1913 והתגורר בעיר חיפה
עם גמר שירותו הצבאי ולימודיו עבר צבי, קורס מורי דרך וקיבל את רשיון ההדרכה בשנת 1968. צבי החל לעבוד בהדרכת קבוצות תיירים בשפות: אנגלית, גרמנית, עברית ואידיש בכל מקום בארץ והיה מורה דרך נדרש.
בשנת 1981 הצטרף לאגודת מורי הדרך והיה חבר פעיל בה.
צבי נפטר בשנת 1989

"יהי זכרו ברוך"

רשם: שמואל בר-אל



חזרה

Blao Uri בלאו אורי




Blao Uri  בלאו אורי

1935-1998

קורות חיים

בלאו אורי

ז"ל

אורי בלאו נולד בחיפה בשנת 1935 היה חניך בתנועת "הצופים" וסיים בהצטיינות את ביה"ס "כדורי"
שירת בנח"ל המוצנח והגיע במסגרת גרעין "החורשים" לקיבוץ "ראש הנקרה", שם הכיר את רעייתו חנה, עמה הקים משפחה לתפארת ויחד גידלו את מיכל, דוד ויעל, בתל אביב, לאחר שעזבו את ראש הנקרה
לאחר מספר שנים כקבלן לעבודות תשתית ובניין, החליט להתמסר לאהבת נעוריו לארץ ישראל ונופיה, עבר קורסים למורי דרך ומלווי קבוצות לחו"ל והפך את אהבתו למקור פרנסתו העיקרי, מעת לעת יצא כמלווה קבוצות לחו"ל, במסגרת החברה הגאוגרפית ועוד
בגיל 62 לאחר שנאבק שנתיים במחלת הסרטן, הלך לעולמו.
נפטר ב - 2 בנובמבר 1998

"יהיה זכרו ברוך"

כתב: יצחק בלאו - אחיו.



חזרה

Bodenshtein Hayim בודנשטיין חיים


Bodenshtein Hayim  בודנשטיין חיים

1925-1985

קורות חיים

בודנשטין חיים

ז"ל

חיים התגורר בעיר תל-אביב והיה מבין מורי הדרך הפעילים
עם רכישת רכב אשכול על ידו, הצטרף חיים לחברת "תר" ברחוב הירקון בתל-אביב, ובמרוצת השנים היה אחד ממנהליה. חיים הדריך בעיקר בשפות אנגלית, גרמנית ועברית. בשנת 1981 הצטרף לאגודת מורי הדרך ופעל לקידום מעמדו של ציבור מורי הדרך בארץ
חיים נפטר בשנת 1985

"יהי זכרו ברוך"

רשם: שמואל בר-אל



חזרה

Bombiger Paul בומביגר פאול



Bombiger Paul  בומביגר פאול

1920-1981

קורות חיים

בומביגר פאול

ז"ל

פאול נולד ברומניה והיה פעיל בעלייתם של היהודים ובהברחתם מרומניה לארץ ישראל. הוא נתפס בעקבות הלשנה אולם הצליח לעלות לאוניה האחרונה שיצאה ולעלות לארץ ישראל. לימים נשפט ברומניה שלא בפניו למוות ולא חזר לרומניה שנים ארוכות עד אשר נוצרו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לרומניה והעונש בוטל.

את אהבתו לישראל רצה להעביר גם לאנשים אחרים בטיולי טבע רגליים וכן בסיפורי היסטוריה ארכיאולוגיה דת וכו על ארץ ישראל. הוא ראה במקצועו כמורה דרך במדינת ישראל כשליחות וכחלום פאול היה מראשוני המדריכים באותה תקופה אשר הדריכו בשתי שפות אנגלית וצרפתית
נפטר ב-טו בכסלו 11 בדצמבר 1981

יהי זכרו ברוך

רשמה: בתו, רות בומביגר - השמשוני



חזרה

Binshtein David בינשטיין דוד




Binshtein David  בינשטיין דוד

1935-1999
קורות חיים

בינשטיין דוד

ז"ל

דוד נולד בשנת-1935 להוריו רחל ויוסף בינשטיין הוא למד בביה"ס היסודי אוסישקין ובתיכון ע"ש כצנלסון בכפר-סבא. בהיותו בן 17 התגייס לצ.ה.ל, שירת במסגרת הנח"ל בקיבוץ ארז ובסיירת שריון. דוד לקח חלק במלחמת ששת הימים,במלחמת יום כיפור ובקרבות ההתשה בתעלת סואץ. הוא השתחרר בדרגת סמ"ר. בשנת 1959 נשא לאשה את חנה ובמרוצת השנים נולדו להם הבת דפנה והבן אמנון.בשנת 1965 סיים בהצטיינות קורס מורי דרך שהתקיים בכפר המכביה ולאחר מכן השלים קורס התמחות בשפה האנגלית בכפר בלום. הוא אהב את מקצוע ההדרכה, עבד עם הלב והנשמה במסירות אין קץ וזכה לשבחים רבים מאת התיירים והישראליים שזכו להיות מודרכים על ידו
דוד נפטר ב-22 ליוני 1999, תוך כדי הדרכת קבוצת תיירים בירושלים.

"יהי זכרו ברוך"

רשמה: אשתו, חנה בינשטיין




Biran Uzi בירן עוזי




Biran Uzi  בירן עוזי

1920-1998

קורות חיים

בירו עוזי

ז"ל

עוזי נולד בשם אדגר בשנת 1920 בלודויגס האפן אמריין שבגרמניה. הוא עלה לארץ בשנת 1937 עם עליית הנוער. הוא למד בביס טיץ שביגור נגרות במשך שלוש שנים. לאחר מכן עבר לקיבוץ קדמה והיה חבר קיבוץ
עוזי התגייס לפלמ"ח עם הקמתו - הוא היה נשק וקיבל אחריות על הסליקים השונים שבעמקים
במלחמת העצמאות נלחם עוזי במסגרת פלוגה ו של הפלמ"ח בשיירות לירושלים ובירושלים עצמה
בתום המלחמה החל עוזי לעבוד בירושלים כנגר בנגריות שונות. עם גלי העלייה הגדולים פנו אליו מהפיקוח על המלאכה שבמשרד החינוך ללמד נגרות ומלאכת יד בבתי ספר. שם החל את הקריירה החינוכית שלו.
בירושלים בשנת 1951 פגש עוזי את רינה והם נישאו שנה לאחר מכן ועברו לחיפה. שם נולדו להם שני ילדים - רפי יליד 1955 ודורית ילידת 1956. עוזי לימד בביה"ס הריאלי מלאכת יד ובהמשך בסמינר אורנים. בשנת 1965 עברה המשפחה שוב לירושלים עקב מינויו של עוזי כמפקח מרכז להוראת המלאכה בבתיה"ס בארץ. הוא עבד בתפקיד זה עד לפרישתו לגמלאות. עוזי למד כל חייו ובמקביל לעבודתו למד קורסים שונים בחינוך טכנולוגי ובהמשך השלים תואר ראשון בחינוך ובגאוגרפיה ותואר שני במנהל חינוך.
עם פרישתו ממשרד החינוך בשנת 1985 למד קורס למורי דרך באזור ירושלים לפנסיונרים. הקורס פתח לפניו מסלול עשייה חדש בו התעניין מאוד. הוא הדריך תיירים בירושלים ובסביבתה וכן בסיורים מטעם בתי מלון כמו כן השקיע עוזי רבות בקריאה למידה והשתלמויות של ארגון מורי הדרך. הוא העמיק במיוחד בנושא המושבה הגרמנית בירושלים והטמפלרים והדריך בהתנדבות סיורים קבועים בשכונה זו באמצעות החברה להגנת הטבע. העבודה כמורה דרך התאימה לעוזי במיוחד והיוותה אפיקי פעולה אהובים עליו במיוחד התעניינות קריאה ולמידה מתמידים וכן קשר אישי עם האנשים השונים אותם הדריך. הוא עסק בכך במלוא הסיפוק וההנאה עד סוף חייו
נפטר ב 22 בינואר 1998

"יהי זכרו ברוך"

כתבה: אלמנתו רינה בירן



חזרה