אתר זה מוקדש להנצחת זכרם של מורי דרך בישראל שהלכו לעולמם רבים מהם עמדו על ערש הולדתה של המדינה, עמלו בבניינה וראו במקצועם שליחות לאומית הם הצליחו לטעת בלבם של מיליוני מטיילים ואורחים רגשי אהבה והבנה לעם ולמדינה

"יזרח אורם באור החיים"

יום חמישי, 21 באפריל 2016

Kulka Arie קולקה אריה




Kulka Arie  קולקה אריה

1933-1999

קורות חיים

קולקה אריה

ז"ל

אריה נמלט מהשואה והגיע לחופי תל אביב כמעפיל, בגיל 6. אהב את החיים , רקד, שחה, ניחן בחוש הומור. אהב בני אדם, את הארץ ואת התנ"ך. היה צמא לידע.
הסתובב בארצנו עם תיירים ולימד אותם לראות דרך עיניו האוהבות, את העבר, ההווה והתנ"ך. אנשים שתו בצמא את דבריו.
פרט למשפחתו וידידיו, כואבים את מותו תיירים רבים, שנהנו לחזור ולבקר בארץ והפכו לידידיו.

"יהי זכרו ברוך"

רשמה אשתו: אלקה קולקה
תבדל לחיים ארוכים



חזרה

Kedem Mina קדם מינה




Kedem Mina  קדם מינה

1930-1984

קורות חיים

קדם מינה

ז"ל

מינה נולדה בפולנייה ב-30/8/1930 ועלתה ארצה בחג השבועות בשנת 1935.
 לאחר בית הספר היסודי, התחילה ללמוד בסמינר למורים.
בשנת 1947,עם גבור המתיחות בארץ, עזבה את הלמודים והתגייסה לפלמ"ח, במסגרת הכשרת רמת יוחנן, בגדוד הראשון של הפלמ"ח.
במהלך שרותה, עסקה בעקר בלווי וסיעוד פצועים ושמירת קשר עם משפחות הפצועים והמשפחות השכולות.
בביקוריה בבית החולים בעפולה, הכירה את בעלה לו נישאה מאוחר יותר בשנת 1949.
בשלהי מלחמת העצמאות, עלתה עם חבריה להכשרה, להתיישבות בכפר "זרעין", להקמת קבוצת יזרעאל שבעמק יזרעאל.
לאחר שלא התאפשר לה - במסגרת הקיבוץ - לחזור ולהשלים את לימודיה בסמינר, עזבה את הקיבוץ עם בעלה. השתקעה בכפר-סבא ולאחר זמן קצר התבקשה להתחיל לעבוד בהוראה, בבית הספר היסודי ע"ש אוסישקין.
בכל שנותיה כמורה, הייתה יוזמת ושותפה לאירועים ומופעים הן בבתי הספר והן בעיר, אך את הדגש שמה על ידיעת ואהבת הארץ והצורך לטעת אהבה זו בילדי ישראל ואזרחיה.
היא נרשמה לקורס מורי דרך ופרשה מעבודתה כמורה.
כמורת דרך, הדריכה בעקר תלמידים מבתי הספר באזור מגוריה, וקבוצות בני נוער מאורגנות מארה"ב, כשלנגד עיניה המטרה להקנות לבני הדור הצעיר ידע ואהבה לארץ ישראל.
בטיוליה העדיפה הליכה וסיורים רגליים, המשאירים חוויה וזיכרון עמוק יותר בקרב המשתתפים כאשר,ספר התנ"ך מלווה אותה תמיד בהדרכתה.
בשנותיה האחרונות, כאשר ההליכה והטיפוס על ההרים היו קשים לה, עברה להדריך בעיקר קבוצות תיירים וגם כאן לא הרפתה מניסיונה לטעת בהם – יהודים, נוצרים ואחרים - את האהבה לארץ ישראל.
בזכות הידע שלה וכישוריה בהדרכה, הייתה מבוקשת מאד וידיה היו מלאות עבודה
הצטרפה לאגודת מורי הדרך בשנת 1981

מינה נפטרה לאחר מחלה קשה ביום כ"ג בתשרי התשמ"ה, 22/10/1984 השאירה בעל, בן ובת.

"יהי זכרה ברוך"

נרשם בידי יעקב, בעלה של מינה ‭‮



חזרה

Zines Chaim צינס חיים




Zines Chaim  צינס חיים

1926-2009


קורות חיים


צינס חיים

ז"ל

חיים היה מורה דרך ותיק בעל ניסיון רב. את עבודתו ראה כמשימה, מתוך אהבתו הגדולה למדינת ישראל-עליה נלחם רבות.
חיים עלה ארצה בתור ילד קטן, יחד עם משפחתו מליטא. המשפחה נקלטה בחיפה ושם עברו עליו ילדותו ובחרותו.
חיים הוגלה לקניה, אריתריאה וסודן, בגלל היותו חבר אצ"ל. ישב במעצר אצל הבריטים 4 שנים. כאשר חזר, אמו מתה בנסיבות טרגיות.
כשקם מהשיבה גויס מיד ומאז נלחם ברוב המלחמות. במלחמות האחרונות- עקב גילו הגבוה, הסיע חיילים לחזית באוטובוסים.
חיים היה חבר בקואופרטיב "דן" ועבד במשך שנים רבות בתור מורה דרך. רבים נסעו אתו וחלק שומר על הקשרים עד היום והזדעזעו ממותו. אפילו נטעו עצים לזכרו.
אבד לנו איש שהיה משכמו ומעלה. חברים קראו לו "אנציקלופדיה מהלכת".
לחיים הייתה ילדות קשה. בגיל 6 כבר נאלץ לעבוד כדי לעזור למשפחתו ומאז עבד קשה-מעולם לא התלונן- קיבל הכול ברוח טובה.
המשפחה אבלה וחפוית ראש-אבד לנו ראש משפחתנו.

"יהי זכרו ברוך"

רשמה אשתו-רות צינס



חזרה

Zimbalist Yair צימבליסט יאיר




Zimbalist Yair  צימבליסט יאיר

1944-2004

קורות חיים

צימבליסט יאיר

ז"ל

יאיר נולד בתל-אביב להורים חנה וקופל . למד בבית הספר היסודי יהודה המכבי בת"א והיה ילד חברתי, מלא חן, אנרגטי ושובב, ג'ינג'י טיפוסי.
טרם גיוסו לצה"ל למד בבית הספר הימי מבואות-ים במכמורת. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים ובמהלך שירותו הסדיר ולאחריו לקח חלק במלחמות ישראל של ששת הימים ויום הכיפור ובמבצעים שונים של חיל הים.
תחום התיירות קסם לו מאד ובסיום שירותו הצבאי, נרשם ללימודי תיירות ואף סיים אותם בהצלחה. בתום לימודיו התקבל לעבודה ברשות שמורות הטבע ומאוחר יותר עבד כמדריך תיירים בחברת "קופל-טורס".
לאחר מכן רכש רכב אשכול ועבד בחברת "תר" ובחברות תיירות רבות ומגוונות.
יאיר אהב את עבודתו והתמקד בעיקר בתיירות נכנסת-יהודים וצליינים, ואף שמר על קשרים מעבר לים עם אורחיו. סיים בשנת 2000 לימודי סוכני נסיעות. יאיר היה איש משפחה נאמן, "יקה"  במובן הטוב של המילה. דייקן, קפדן, איש עקרונות ועם חוש הומור מיוחד ובעל ידע רב בתחומים רבים ומגוונים אב ובעל טוב אוהב ודואג.

"יהי זכרו ברוך"

רשמו: אשתו ציפורה והילדים



חזרה

Zehner Arie צהנר אריה




Zehner Arie  צהנר אריה

1924-2009

קורות חיים

אריה צהנר

ז"ל

אריה נולד באספנג, אוסטריה ב – 15 באוקטובר 1924, ונשלח ארצה, ב – 1938 כנער בודד, במסגרת "עליית הנוער". הוריו נספו, לאחר מכן, בשואה .

הוא למד במשך שלוש שנים במוסד "אהבה" בקריית ביאליק, שירת כשלוש שנים בנוטרות כשומר שדות ועבד במשקי המושב נהלל עד למלחמת השחרור.

במלחמת השחרור שירת בגדוד 21, השתתף בשיירת יחיעם ונשאר בקיבוץ עד לסיום המצור. בהמשך נפצע ברגלו בקרב על א-זיו .

לאחר נישואיו ב– 1951 ליהודית, אלמנת צה"ל, התגורר בחיפה ועבד כנהג מונית. אריה עבר קורס למורי דרך בשנות ה–50 יחד עם יהודית אשתו ומאז עסק בהדרכת תיירים ב-'רכב אשכול' במסגרת משרד סיור ותיור בשם "מצפה-טורס" הוא שלט בשפות אנגלית, גרמנית, יידיש וכמובן עברית והדריך בשפות אלה .

אריה אהב את הארץ אהבת נפש והעביר אהבה זו לתיירים שהדריך תוך מסירות לעבודה והומור רב. כן שמר על קשר עם רבים מהתיירים ומשפחותיהם. לאחר שהצטרף לאגודה למורי דרך, בתחילת דרכה, היה לאחד מפעיליה .

אריה נפטר בדצמבר 2009 בגיל 85, לאחר מחלה קצרה, ונקבר ביחיעם. השאיר אישה (יהודית), 2 ילדים, 6 נכדים ו – 2 נינים.

"יהי זכרו ברוך"

רשמו: בני המשפחה



חזרה

Frank Ardon פרנק ארדון




Frank Ardon  פרנק ארדון

1952-1993

קורות חיים

פרנק ארדון

ז"ל

ארדון, נולד ברודסיה (היום זימבבואה) ב-22.2.1952.
בשנת 1961 עלה ארצה יחד עם כל בני משפחת פרנק.
ארדון למד בבית ספר תיכון "אליאנס" ברמת-אביב.
אחרי הבגרות ושרות צבאי יצא לחו"ל ללימודים.
עם חזרתו ארצה השתתף בקורס מורי דרך ועבד בהדרכה ובעידוד התיירות
ארדון נפטר ב - 1993 בגיל 41.

"יהי זכרו ברוך"

כתב: לייב פרנק



חזרה

Packar Arie פקר אריה




Packar Arie  פקר אריה

1946-1998

קורות חיים

פקר אריה

ז"ל

אריה נולד בקיבוץ גבת. בתחילת שנות ה-50 בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עבר עם משפחתו לקיבוץ יפעת אשר בו גדל ולמד.
עקב בעיה בריאותית נדחה גיוסו לצבא, בשנה זו היה בבי"ס שדה, בשדה בוקר. לאחר שירותו הצבאי ועם תום מלחמת ששת הימים, עבד בליווי משלחות מחקר בסיני וכך מימן את לימודיו בפקולטה לחקלאות, תחילה בירושלים ובהמשך ברחובות.
עם גמר לימודיו ולאחר שצבר מעט כסף, נדבק בו חיידק הטיולים ובטיוליו בעולם, צבר את הידע שלימים עזר לו בליווי טיולים בחו"ל. במקביל, בעת טיול באוסטרליה לקה בבריאותו, בעיות שהיו לו מילדותו, מצב זה הביא אותו עד השתלת כליה, דבר שלא מנע ממנו להתמסר ולהתמחות בליווי טיולים באירופה, ארה"ב ובעיקר במזרח. בין לבין, התנדב במד"א בתור נהג חובש. תרופות שקיבל כנגד דחיית הכליה המושתלת, החלישו את מערכת החיסון שבגופו- בגיל חמישים חלה בסרטן ובי"א באדר, בן 52 נפטר.
אריה נקבר בי"ג באדר-יום הולדתו, בבית הקברות שבקיבוץ יפעת- בנוף ילדותו, שבו גדל ואותו אף פעם לא עזב.

"יהי זכרו ברוך"

כתב: יהודה פקר - אחיו



חזרה